איזון משאבים: מה מתחלק בגירושין ומה נשאר שלכם

מה נחשב רכוש משותף, מה לא נכנס לחלוקה, ואיך מחשבים את תשלום האיזון. מדריך פשוט לחלוקת הרכוש בגירושין לפי חוק יחסי ממון.
איזון משאבים – מדריך

בגירושין צריך לחלק לא רק את הזמן עם הילדים, אלא גם את מה שנצבר בשנות הנישואין: דירה, חסכונות, פנסיה ורכב, וגם חובות. ההליך הזה נקרא איזון משאבים, והוא מוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

העיקרון: חצי-חצי ממה שנצבר בנישואין

כל מה שנצבר מיום החתונה ועד הפירוד מתחלק בדרך כלל שווה בשווה, גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד. ההנחה היא ששני בני הזוג תרמו למשפחה, כל אחד בדרכו. את מועד הפירוד, שנקרא "מועד הקרע", קובע בית המשפט לפי הנסיבות.

גם בית הדין הרבני, כשהוא דן ברכוש, צריך לפעול לפי חוק יחסי ממון, אלא אם בני הזוג הסכימו אחרת.

מה נכנס לחלוקה?

  • דירות, רכבים ותכשיטים;
  • חשבונות בנק, חסכונות, קופות גמל וקרנות השתלמות;
  • זכויות פנסיה;
  • עסק ומוניטין;
  • וגם חובות: משכנתא, הלוואות וחובות שנוצרו לטובת המשפחה.

מה בדרך כלל לא נכנס?

  • נכסים שהיו לכם לפני החתונה;
  • ירושה ומתנות שקיבלתם, גם בזמן הנישואין;
  • קצבאות מביטוח לאומי ופיצויים על נזקי גוף;
  • נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יתחלקו, למשל בהסכם ממון.

שימו לב: יש חריגים. דירה שהייתה של אחד מבני הזוג לפני החתונה עשויה להיחשב משותפת, אם שניהם גרו בה שנים, שיפצו אותה או שילמו יחד את המשכנתא. הכול תלוי בראיות.

איך מחשבים?

  1. מעריכים את שווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג, לעיתים בעזרת שמאי, רואה חשבון או אקטואר.
  2. מנכים את החובות.
  3. מי שנשאר עם יותר משלם לשני חצי מההפרש, בכסף או בנכס בשווי דומה.

במקרים חריגים בית המשפט יכול לסטות מחלוקה שווה. לדוגמה, כשאחד מבני הזוג בזבז כספים משותפים על הימורים או לקח הלוואה לטובתו בלבד.

מתי עושים את האיזון?

ככלל, אחרי שהנישואין הסתיימו. אבל בתנאים מסוימים אפשר לבקש איזון מוקדם, עוד לפני הגט. זה חשוב במיוחד כשההליך מתארך.

ומה עם הדירה המשותפת?

כשהדירה רשומה על שני בני הזוג ואחד מהם מסרב למכור, אפשר להגיש תביעה לפירוק שיתוף. על כך במאמר נפרד.


יש לכם שאלה בנושא? עו"ד ארתור שימונוב מלווה לקוחות בעברית וברוסית. לתיאום פגישת ייעוץ: 050-474-3304 · וואטסאפ

המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.