זוגות רבים שהתחתנו בחו"ל, בעיקר עולים ממדינות חבר העמים וממזרח אירופה, שואלים איך מתגרשים בישראל. אצל חלק גדול מהם, בני הזוג אינם בני אותה דת, אחד מהם אינו רשום כיהודי, או ששניהם אינם רשומים בדת כלשהי. במצבים כאלה הגירושין לא נעשים בבית הדין הרבני אלא בהליך שנקרא התרת נישואין, בבית המשפט לענייני משפחה.
על מי חל ההליך?
ההליך מיועד לבני זוג שבית דין דתי אינו מוסמך לגרש אותם. הבסיס החוקי הוא חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969. בפועל, מדובר בדרך כלל בזוגות מעורבים, בבני זוג ששניהם חסרי דת, ובזוגות שבהם יש ספק לגבי היהדות של אחד הצדדים.
איפה מגישים?
מגישים תביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט שבו מגישים נקבע לפי מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
כששני בני הזוג מסכימים
זו הדרך המהירה והזולה ביותר. מגישים תביעה בהסכמה, ומצרפים אליה בין השאר:
- תעודת נישואין, מתורגמת לעברית ובמקרים מסוימים עם אפוסטיל;
- תמצית רישום ממרשם האוכלוסין, שבה מופיע סעיף הדת של כל אחד מבני הזוג;
- טפסים נוספים שעורך הדין מכין.
במקרים רבים לא צריך בכלל להגיע לדיון, והכול נעשה דרך המשרד.
כשבן או בת הזוג לא מסכימים
בניגוד לבית דין דתי, בהתרת נישואין לא צריך להוכיח "סיבה" לגירושין. די בכך שאחד מבני הזוג לא רוצה להמשיך בנישואין. ההליך מעט ארוך יותר, ובמקרים המתאימים אפשר גם לבקש שהצד שעיכב את ההליך ישלם הוצאות משפט.
כשבן הזוג נמצא בחו"ל
מצב נפוץ: אחד מבני הזוג עזב את ישראל, והשני נשאר כאן ועדיין רשום "נשוי". גם במצב כזה אפשר להתגרש. אם יש לכם טלפון, מייל או דרך אחרת ליצור קשר עם בן הזוג, אפשר לבקש מבית המשפט אישור לשלוח לו את התביעה בדרך הזו ("תחליף המצאה"). אם הוא לא מגיב בזמן שנקבע, אפשר לבקש פסק דין גם בלי שיתוף הפעולה שלו.
למה חשוב לא לדחות?
פרידה בפועל לא משנה את הסטטוס במרשם האוכלוסין. מי שרשום "נשוי" עלול לפספס הטבות והנחות שמגיעות לגרושים ולהורים יחידים, ועלול להיתקל בקשיים בחתונה חדשה, בירושה או ברכישת דירה. כדאי להסדיר את המעמד מוקדם.
יש לכם שאלה בנושא? עו"ד ארתור שימונוב מלווה לקוחות בעברית וברוסית. לתיאום פגישת ייעוץ: 050-474-3304 · וואטסאפ
המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.